אלוהי,
עשה לי שלום
די להקריב
שיות עוללים
די להשיב
ארונות ילדים
כמה הם יפים
בתמונות מחייכים
מדיהם מהוהים
מות גיבורים
ליבותינו שבורים
מבטינו כמהים
בואו הביתה
שלום עולמים
אלוהי,
עשה לי שלום
די להקריב
שיות עוללים
די להשיב
ארונות ילדים
כמה הם יפים
בתמונות מחייכים
מדיהם מהוהים
מות גיבורים
ליבותינו שבורים
מבטינו כמהים
בואו הביתה
שלום עולמים
I wish I could fly
Unhinged and alone
I wish I could soar
Scream and shatter the stone
Blood pools heavy and dark
Platelets gather, congeal
Nothing left to compress
Only echoes appeal
Then another stone thuds
Deafening rubble on top
They keep coming, you see
Til the wind commands: stop!
Urgent air rushes out
Hostage bubbles escape
The cage shudders and breaks
Splintered bones taking shape
Form is fluid, alive
Learning motion through pain
Gaining speed, gushing red
Pulsing through ruptured veins
May we trust in the good
Hidden well in plain sight
May breath rise, shimmer, pulse
Colored scents soothe our plight
Pinkish moon, purple sun
Paint the planets and wink
Ancient waves stroke fresh peaks
Offer myrrh to the winds
Nuclei split to husks
Missiles crush into dust
Honey seep through each gash
Binding raw battle shards
May we choose to be free
May we strive for what’s real
Evil shrivel in shame
Shadows slither, shells peel
May the world heal at last
Build anew, quenched by tears
May the deluge recast
Seven charred, mired years
שנראה את הטוב
בכל בן תמותה
שננשום בצבעים
שנרגיש אהבה
ירח ורוד
ושמש סגולה
גלים עמוקים
הרי לבונה
גרעינים לקליפות
טילים מדמנה
דבקים לאחות
שברי מלחמה
שנפעל בחירות
שנחתור לאמת
שייבוש לו הרע
יתפורר, יתגמד
שירפא העולם
ייבנה מחדש
שישטוף המבול
שבע שנות מהפך
שיהיה שלום.
עם עצמנו.
עם אחינו.
עם מבקרינו.
שיהיה שלום.
עם נשמה ששכחנו.
עם אמונה שנטשנו.
עם אל שהכחשנו.
שתיטהר אדמה
ממקווי הדם.
שתפרח השממה
שיבריא העולם.
שישובו החסרים.
החטופים. החיילים.
שישנו אמהות
ילדיהן בני חיים.
שנוכל לדבר
על דברים רגילים.
שנחוש שתקווה
אינה שיח כסילים.
שנשוב להאמין
בטובו של אדם.
שיושרה ומוסר
שוב ישאו את קולם.
שנה טובה.
בלי להתנצל.
בלי לסייג.
פשוט. טובה.
Loose translation/partial rewrite (as it doesn’t quite translate; the Hebrew version is better):
Let there be peace
With ourselves
With our brethren
With our adversaries
Let there be peace
With our souls
Discarded faith
Forgotten god
Let the earth breathe and cleanse
Blood that pools in torn soil
Let new life shine bright light
Spreading darkness dissolve
May the absent return
Tortured souls held in caves
May the soldiers unite
With the loved ones they crave
May the mothers find sleep
Their kids safe in their beds
May our teens learn and thrive
Not be called to defend
May we speak of mundane,
normal things for a change.
May we talk about hope
Without feeling insane.
May we once again trust
In the goodness of man
May the truth guide the path
Of all those at the helm
May this be a good year.
In absolute terms.
Not “a better year”.
Not “as good as can be expected”.
Simply truly totally good.
No apologies. No caveats.
Shana tova
She communes with the waves
They engulf her. Wash away the shame.
Her core
Boils them, leaving an arid bed
Shriveled corals
Broken surfboards
Nascent plots
An anemone offers its dew
Which she laps hungrily
Gathers all the fish in her dragonfly wings
Into a live ravine at the pit
Her place in the world is within
שנדאה כמו ציפור
על כנפי השכינה
שנטעם שכרון
כוונה נכונה
שנגשים חלומות
שנאהב ללא כלות
שניתן ללא סייג
שנתיר עבותות
שנחמול על זרים
שנדע להשלים
נאמין בהכל
שנרגיש אהובים
שנוכל לעשות
שנסכים מתי לא
שנקשיב ונסמוך
על חכמת הבריאה
דואה עם הרוח
שיוט אוורירי
יציב ופתוח
שקט טרי
חדות הנוצות
רכות הפניה
פינות עגולות
נתיב הוויה
עוקבת העין
געגוע פליאה
מדברת עם רוח
מייחדת בריאה
תנוח דעתך
למה את נחה
דעת תמה
העולם מסוכן
תלוי על בלימה
איך העזת להרפות
מקומך על משמר
הרי בלעדייך
לא יהיה כאן מחר
חרוצה וחדה
מבחינה בכל קו
טיעונים למכביר
תכניות אלי קרב
והרוח צוחקת
פו קטן ונמחק
נוחי קצת גברת דעת
את לא במשחק
Suspend judgement
Suspend thought
Suspend doubt
And the pain that it brought
Suspend in mid air
Let yourself float and stir
Extend tendrils and wings
Follow roots everywhere
תשמחי בשבילם
בל יחושו אשמה
תשמחי בשבילך
על פני האדמה
תפתחי את הלב
תאבקי הסולם
תרדי מהעץ
תעלי לעולם
תני לרגש לבוא
למוסס מחשבות
תני לפלונטר לרפוס
התשובות מחכות
רגרסיה מובנית
מסע של חיים
להתיר מטעני
גלגולים אחרים
אני נקודה
על פני המרחב
רבדים עלומים
תמיד ועכשיו
ארבע בבוקר
ייאוש מתגנב
חם לי בגוף
רועד לי בלב
ארבע בבוקר
יהודית רביץ אמרה
דאגות, חששות
לוחשת תחינה
ארבע בבוקר
מחשבות בלגן
איפה אני
למה אני כאן
נמאס לי לרדוף
אחרי אחרים
לבקש, להניע
לדחוף לפעמים
תנו לי קצת שקט
בטחון, אמונה
להרגיש שאכן
יש תקנה
לקום!
אמרת
לחיות!
ביקשת
עיניים כלות
איברים מימיים
דבוקי אהבה
שעות או ימים
הלכת בבוקר
במיטה בודדה
כשאני עם הפנקייקס
להכין לילדה
לא אמרתי שלום
לא אמרתי תודה
לא אמרתי אוהבת
לא אמרתי סליחה
פשוט לא הייתי
הלכת לבד
ואני לא הייתי
להחזיק לך יד
תראה את הקשת
אמרתי לאיש
תראה! שוב אמרתי
כמיהה להרגיש
אוזניות ממסכות
כמו אין סביבה
ראשו קצת כפוף
כולו מחשבה
רק זה שבמים
על קרש קטן
טובל בצבעים
נופל, ושוב קם
לקום בלב קל
בלי חשבון מפותל
תקליט מקולקל
נשבר ונפל
לגרש הבל פה
צללים אפלים
לחייך ולנשום
תדרים עדינים
תודה על הגלים
תודה על השחפים
תודה על הדגים
שתיכף נטרפים
תודה על הצלילים
עדיין בגופי
תודה על ילדים
שופעים, מבורכים
תודה על הכישור
תודה על הקישור
תודה על הזרימה
תודה על הויתור
תודה על לבנים
צהובות ללא כל כסות
לוטפות כפות רגליי
אמת בהתהוות
נימים נכתמים
פעפוע שחור
אהבתי מאד
רוצה לחזור
למחוק אי אפשר
נצחי החותם
מי יכול לעזור
לקחת אותם
הנימים משתרגים
סלסולי קנוקנות
בעצמם מסתבכים
ייתורי מחשבות
עוסקות בעצמן
מדברות עם הריק
מכלות את מרצן
יודעות להזיק
השקט הרה
סכנות ובושה
מסחרר רגשות
ללא מטרה
תפתחי אותם כבר
שטפי הנימים
במים או אש
מילים או צלילים
מחשבה טהורה
רצון לעשות
יש מטרה
תפסיקי לבכות
מפציע בחסד
עטוף בענן
אור רך מתפשט
מגיע לכאן
חודר את הפצע
מלחים את הדם
לוחש לי בשקט
ללכת לשם
איך אפשר
לגדוע תינוק
לקפח עתיד
לחנוק רוח
איך אפשר
לעצור דמעות
לאצור צער
לאטום גולל
איך אפשר
להישיר מבט
שוב לטעת אמון
כמו עצי טו בשבט
העצים עשנים
הרוחות סוערות
אודים מתלקחים
לא יכול להיות
לא יכול להיות
שחזרו בארון
לא יכול להיות
שרצחו אותם סתם
לא יכול להיות
עוד עשרות ארונות
ואולי יש סיכוי
שברי בני אדם
השברים נמוגים
כל שניה שהם שם
תחזירו אותם
זמנם כמעט תם
ככל שהזמן עובר
את מבינה
שאין מי שיציל אותך
מעצמך
את מושכת את השלייקס
מעל לראש
מוציאה אותו מהשמיכה
וצועדת
הלאה
בעצמך
image credit: Samuel Cruz on unsplash
אני מול העולם
עם חיוך
רצינות שוקלת
מכאיבה את הבטחת הנפילה
אוזקת את רגליי
מרטיבה את כנפיי
אני מול העולם
עם חיוך שובב
מדגדג רעיונות חמודים
פוקחים עיניים, מפוהקים
מדלגים בעליצות
לגלגל את כולם מצחוק
ואז הצלחתי